איך הגעתי לאמנות?

התחלתי את דרכי ככתבת צעירה בשבועון "כולנו". הייתי בת 12, והמילים היו הצד החזק שלי.

כמה שנים לאחר מכן, המרד של גיל ההתבגרות פרץ דרך אמנות – קירות החדר שלי כוסו במאות מילים שהתחברו לשירים שכתבתי.

בגיל 20 השתתפתי בקורס ציור אינטואיטיבי ואל המילים הצטרפו צבעים מרהיבים שפתחו ערוץ חדש לגמרי.

מאז, האמנות היא חלק בלתי נפרד מהעשייה שלי.

צריך להיות אומן? לא!

במהלך התואר הראשון בקרימינולוגיה עבדתי באמנות עם אסירות בנווה תרצה,

במהלך התואר השני בתרפיה באמנות הכנסתי לעבודה שלי כלים מתחום הכתיבה,

בקבוצות הטיפוליות שהנחיתי שילבתי אמנויות עם אנשים בעלי מוגבלויות קשות,

בסדנאות שאני מפתחת לארגונים האמנות נכנסת לכל חדר ישיבות,

בקבוצות ההורים שאני מנחה המשתתפים מציירים את הקשר עם המתבגרים שלהם,

באבחונים שלי פיתחתי כלים אבחוניים חדשים הנשענים על פענוח ציורים.

בני אדם הם יצירתיים מטבעם ולכן האמנות מתאימה לכולם.